הילדה יפה זוננסון,  במסתור  בעליית גג  בעיירה ראדין ,בין פולנים

2548

ב"מגדל החיים" (מגדל הפנים) שניצב במוזיאון השואה בוושינגטון מופיעים כ-1,500 צילומים שמתעדים את החיים בעיירה היהודית איישישוק, שבפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה בשטח בפולין והיום נמצאת בליטא. הצילומים הוותיקים ביותר צולמו ב-1890. האחרונים – ב-1941, השנה בה החריבו הנאצים בתוך יומיים את הקהילה בת 900 השנים, ורצחו כמעט את כל 3,500 יהודייה.

במרכזה של אחת התמונות תועדה הילדה יפה זוננסון (לימים אליאך), מחייכת בשעה שהיא מאכילה תרנגולות. את התמונה צילמה סבתה, שבין שלל עיסוקיה היתה גם צלמת מקצועית. היה זה הצילום האחרון שצילמה, בטרם נרצחה בידי הנאצים. שלושה חודשים לאחר מכן הצליחה אליאך להימלט מהטבח שביצעו הנאצים ביהודי העיירה יחד עם אביה, משה, אמה, ציפורה, ושני אחיה יצחק וחיים. המשפחה מצאה מקלט לצד יהודים אחרים בעליית גג באחד הבתים בעיירה ראדון (ראדין) הסמוכה.

את אחיה התינוק, חיים, נאלצו להרוג, מחשש שהבכי שלו יסגיר את מקום המסתור שלהם. בהמשך הסתתרה המשפחה במקומות שונים, כולל בבור אשר נחפר בדיר חזירים של פולני קתולי.

בעודה במסתור, באחד מימי ראשון, שמעה יפה שיחה של נשים פולניות שסיפרו כי הכומר הזהיר אותן ש"השמים מלאים בילדים יהודים שנרצחו, ואם נמות נלך לגיהנום, כי אין לנו מקום בגן עדן". לימים סיפרה כי התפללה לאלוהים: "אני לא רוצה להיות מלאך, אלא ילדה רגילה בארץ ישראל".

בהמשך הביאה אמה לעולם תינוק נוסף, אשר קיבל אף הוא את השם חיים. משפחתה של אליאך הצליחה לשרוד עד שחרור האזור בידי הסובייטים ביולי 1944. תחילה שבה המשפחה לאיישישוק. לפי אחת העדויות, אביה של אליאך פעל שם במחתרת שביצעה פעולות נקם בגרמנים ובפולנים. לפי עדות אחרת, הוא גם חבר לכוחות הסובייטים, שנאבקו בפרטיזנים הפולנים, אשר סירבו לקבל את מרותם של הכובשים החדשים.

באחד הימים התקיפו פולנים את בית משפחתה. אליאך טענה כי היתה זו התקפה ממניעים אנטישמים. במקורות אחרים נטען, כי היא היתה חלק מחילופי אש בין פולנים לרוסים. התוצאה, כך או כך, היתה קשה ביותר: אמה של אליאך ואחיה התינוק נהרגו. אביה משה נעצר בהמשך בידי הרוסים ורק כעבור כמה שנים זכה להתאחד מחדש עם המשפחה.

יפה ואחיה יצחק נותרו לבדם. ב-1946 היא עלתה לארץ ישראל. בבית הספר בכפר בתיה בו למדה התאהבה במנהל הצעיר, דייויד אליאך, ונישאה לו. ב-1954 העתיקו השניים את מקום מושבם לארה"ב, שם היתה יפה אליאך לפרופ' להיסטוריה ולספרות במחלקה ללימודים יהודיים בברוקלין קולג'. בעלה התמנה למנהל ישיבת פלטבוש בברוקלין.

לכתבה המלאה בעיתון "הארץ"

מקור וקרדיט : עופר אדרת , "ניצולת השואה שבנתה את מגדל החיים", עיתון "הארץ" , 18 בנובמבר 2016 .

 מקור וקרדיט לצילום

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *