אהרון מנצ'ר ( 1917–1943) היה מנהל עליית הנוער בווינה בין השנים 1939–1941.
אהרון מנצ'ר היה מנהיג תנועת הנוער הציונית "גורדוניה" בווינה, שהקדיש את מאמציו להצלת ילדים יהודים מהשואה באוסטריה הנאצית. הוא סירב לעלות לארץ ישראל עד שכל הילדים היהודים יוכלו לצאת מווינה, אך בסופו של דבר גורש לטרזיינשטאט ומשם לאושוויץ, שם המשיך לטפל בילדים. מאבקיו ופועלו מוצגים בחוברת זכרון ומונצחים באנדרטה בבית יד זיכרון לתנועות הנוער הציוניות בווינה.
עיקרי פועלו:
- הצלת ילדים:
מנצ'ר פעל להוציא אלפי ילדים ובני נוער יהודים מאוסטריה הנאצית, רובם באמצעות נתיבים של "עליית הנוער".
לאחר האנשלוס סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית במרץ 1938 ריכז מנצ'ר את פעילות תנועות הנוער הציוניות. כ-130 אלף מיהודי אוסטריה עזבו את המדינה בעקבות הרדיפות ונותרו בה כ-60 אלף, מרביתם חסרי אמצעים וחלקם חסרי אזרחות. רבים ממנהיגי התנועות עזבו את וינה במועד מוקדם יותר וארגוניהם נעדרו מנהיגות מנוסה. מנצ'ר לקח חלק מרכזי בארגון מוסדות ההשכלה, תגבורם במורים, וכן קיום פעילות ציונית. בתקופה זו הוא ארגן הברחת נוער יהודי, בעיקר חסרי אזרחות, ליוגוסלביה. פעילות זו בוצעה בשיתוף עם רחה פריאר וניצלו בה מאות ילדים.
בפברואר 1939 ליווה מנצ'ר קבוצת עולים לארץ ישראל. על אף שהיה לו סרטיפיקט לעלייה, הוא סירב להישאר על אף הפצרות בני משפחתו, וטען כי "כל עוד יש ילדים יהודים בווינה, מקומי איתם". כעבור כחודש שב לווינה ונותר בה.
- מנהיגות ציונית:
הוא נחשב למנהיג ציוני מוערך בתנועת "גורדוניה" בווינה, שמטרתה הייתה הכשרה לעלייה לארץ ישראל.
- סירוב לעלייה אישית:
הוא סירב לעזוב את וינה ולהצטרף לחניכיו בעלייה, עד שכל הילדים היהודים יהיו בטוחים.
- גירוש לגטו טרזיינשטאט ולאושוויץ:
בשנת 1942, גורש מנצ'ר יחד עם חניכיו לטרזיינשטאט, ומשם המשיך לטפל בילדים גם בהמשך הדרך.
ב-24 בספטמבר 1942 הועבר מנצ'ר עם חניכיו אל טרזיינשטט, שבה נמשכה פעילותו החינוכית. באוגוסט 1943 הובאה אל המחנה קבוצה בת 1,260 ילדים יתומים מגטו ביאליסטוק. ילדים אלו, שחוו את אימי המלחמה, היו מוזנחים וסירבו להיכנס למקלחות בשל השמועות שנפוצו בגטו. מנצ'ר התנדב לטפל בקבוצה זו וטיפל בה. שישה שבועות לאחר מכן ביקש להצטרף למסעם לאושוויץ. קבוצת הילדים נרצחה בתאי הגזים ומנצ'ר עמם.
מקור המידע 1
מאבקו של אהרון מנצ'ר להצלת ילדים יהודים בווינה הנאצית
מקור מידע 2
למרות הכול… אהרן מנצ'ר ונוער יהודי וינה-טרזיינשטאט (1938–1943)
0
