ב24 באוגוסט 1943 הגיעה לטרזינשטט רכבת ובה 1260 ילדים – כולם בגילים שלוש עד ארבע-עשרה. מתושבי גטו טריזנשטט נמנע כל מגע עם הילדים . למרות זאת נודע עד מהרה בין אסירי טרזינשטט שהם הגיעו מביאלסטוק. מתגובות הילדים – למשל , בהגיעם התנגדו בתוקף להיכנס למקלחת – התברר שהם ידעו על מעשי הרצח ההמוניים של הנאצים במזרח , ואולם בגטו טרזינשטט טרם היו הידיעות על כך נחלת הכלל .
לפי הוראות ההנהלה הנאצית של גטו טרזינשטט שוכנו ילדי ביאלסטוק בבידוד מוחלט משאר האסירים . כמה רופאים , אחיות ומדריכים לטיפול בילדים נבחרו משורות האסירים . כמה מדריכים התנדבו ובינהם אהרון מנצ'ר, שהיה בתפקידו האחרון מנהל עליית הנוער בווינה
ב6 באוקטובר נלקחו פתאום הילדים וצוות המטפלים מטרזינשטט ולא נודע לאן הועברו . .
רק בסתיו 1944 לאחדים מחברי החלוץ ששולחו מטרזינשטט לאושוויץ , כי ילדי ביאלסטוק ומלוויהם הגיעו לשם ב7 באוקטובר 1943 ונרצחו מיד בתאי הגז של בירקנאו 2 . עם קורבנותיו של טרנספורט זה נספה גם אהרון מנצ'ר , מנהל עליית הנוער בווינה .
מקור :
אליזבת קלמפר , "דוח על פגישה אחרונה- ניסיון ללקט זיכרונות על אודות אהרון מנצ'ר" , בתוך אברהם מילגרם ( עורך) , עלה אתי בגורלי : יהודים מצילים יהודים לנוכח ההשמדה, אסופת מקורות . הוצאת יד ושם , 2014 . עמודים 205-216.
0
