אריה לאון "לונק" זלינגר , ילד בן 6 במחנה הריכוז ברגן בלזן

1624

אריה זלינגר נולד בקרקוב, פולין. אביו היה מהנדס בניין ואמו אחות. הוריו נישאו בארץ ישראל אך חזרו לפולין ב-1937. הוא עבר במדינה את מלחמת העולם השנייה, שנתיים מתוכה במחנה הריכוז ברגן בלזן. אביו נספה באושוויץ. הוא עלה בגפו לארץ ישראל, מאחר שאימו נישארה לחפש את אביו "הנעלם". ב-16 ביולי 1945 האוניה עגנה בחיפה והוא הועבר ביחד עם כל נוסעיה במשאיות למחנה המעצר בעתלית. בישראל פגש באחותה של אמו. בעצת הרופא שבדק אותו, הוא נשלח לקיבוץ עין המפרץ. לאחר עלייתו החל לעסוק באתלטיקה ובין השנים 1954–1963 היה חבר נבחרת ישראל בכדורעף, עמה השתתף בשנת 1956 באליפות העולם בכדורעף. בשנת 1963 סיים לימודי חינוך גופני במכון וינגייט והחל לעבוד כמורה לחינוך גופני, לצד עיסוק פעיל בספורט כשחקן ומאמן.

כמאמן, זלינגר עבד עם נבחרת הנשים של ישראל בכדורעף ובשנת 1967 זכתה הנבחרת במקום השמיני באליפות אירופה. לזכותו נזקפו החדרת מהלכי משחק חדשים שזכו להכרה בינלאומית.

בשנת 1969 עזב את ישראל וסיים לימודי תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת אילינוי. בשנת 1975 החל לאמן את נבחרת הנשים בכדורעף של ארצות הברית, אותה הוביל בשנת 1982 לזכייה במדליית ארד באליפות העולם בכדורעף ובשנת 1984 לזכייה במדליית הכסף באולימפיאדת לוס אנג'לס לראשונה בתולדותה. לאורך השנים זכה להצלחה רבה כמאמן בתחרויות בינלאומיות, ובשנת 1992 זכתה תחת אימונו נבחרת הגברים של הולנד בכדורעף במדליית הכסף באולימפיאדת ברצלונה לראשונה בתולדותיה. לאחר מכן עבר ליפן והמשיך לעסוק בהצלחה כמאמן עד לפרישתו בשנת 2006. ב-2007 מונה למאמן נבחרת הנשים של ישראל והציב יעד להבאת הנבחרת לאולימפיאדת לונדון (2012).

בספטמבר 2010 הצליח זלינגר להביא את נבחרת ישראל בכדורעף נשים לטורניר הגמר של אליפות אירופה בכדורעף בשנת 2011, לאחר 39 שנים. באליפות אירופה הודחה הנבחרת בשלב המוקדמות לאחר שהפסידה את שלושת משחקיה.

מקור המידע

0

תגובות

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *