נולדתי בשנת 1940 באמסטרדם שבהולנד בן להורים שהיגרו מהולנד לפולין. היה לי עוד אח שנפטר ממחלה בגיל צעיר מאוד ועוד אחות ואח גדולים. למדתי בבית ספר יהודי. להורים שלי הייתה מכולת.
בשנת 1940 במלחמת העולם השנייה, אבא שלי ואח שלי הגדול נלקחו מהבית על ידי משתפי פעולה הולנדים עם הגרמנים ונלקחו לאושוויץ.
אמא שלי, אחותי הגדולה ואני גורשנו למחנה ריכוז ברגן בלזן. שוחררנו באמצעות דרכונים של דרום אמריקה שנשלחו אלינו על ידי האחות של אימא שלי. חזרנו להולנד ואימא שלי פירנסה את המשפחה על ידי ייצור כפתורים בבית.
החיים בישראל לאחר עלייתנו לארץ
בשנת 1950 עלינו לארץ והתגוררנו בבית של אח של אבא שלי ואחר כך בשיכון של עולים חדשים בהרצליה. אימא שלי עבדה כאם בית במוסד הילדים כפר בתיה ברעננה. הגעתי לשם כעולה חדש.
לאחר עלייתנו לישראל
הילדים נתנו לי לאכול פלפל חריף והיה לא נעים. הייתה שם גם בריכה אבל פחדתי להיכנס כי לא ידעתי לשחות עד שפעם דחפו אותי אל הבריכה וכך נאלצתי ללמוד לשחות. בפורים היינו יוצרים פצצים ממוט מתכת שבתוכו פיזרנו גופרית שהורדנו מגפרורים. היינו תופסים דבורים בכנפיים בזמן שהם נחו על פרחים, מרטיבים את החולצה ונותנים להם לעקוץ והעוקץ היה נשאר בחולצה.
אני למדתי בכפר בתיה במשך שנה ואחר כך עברתי לבית ספר יבנה ברעננה. בהפסקות היינו הולכים בחורשות עזובות וקוטפים שם תותי עץ אדומים ולבנים וגם פקאנים וגם לקחנו עלים מהעצי תות בשביל תולעי המשי שגידלנו. אחרי זה למדתי שנה אחת בתיכון בכפר סבא ואז עברתי לפנימיית מדרשית נועם בפרדס חנה שם סיימתי את התיכון עם תעודת בגרות.
בשנת 1959 התגייסתי לצבא ושירתי בחיל הקשר באוגדת שיריון. השתחררתי בשנת 1962 ועבדתי בעבודות שונות. השתתפתי במלחמות: מלחמת ששת הימים, יום כיפור ומלחמת שלום הגליל.
בשנת 1974 הכרתי את אשתי לעתיד רותי מבית ישראלי ובשנת 1975 התחתנו. בהמשך נולדו לנו שני ילדים בן בשם נועם (אבא של רון) ובת בשם שירה.
עבדתי כ-20 שנה בחברת IBM ואחר כך בחברת ביטוח ומשם יצאתי לגמלאות ואני נהנה מהזמן שעומד לרשותי לקריאה, ספורט, חוגים, מפגשים חברתיים ועוד ונהנה מאוד מהמפגשים עם הילדים וחמשת הנכדים שלנו.
