גד פרטוק, הישרדות בתור ילד בתקופת הכיבוש הגרמני של תוניסיה, לימים לוחם פלמ"ח
גד פרטוק הדליק אחת משש המשואות בעצרת הפתיחה הממלכתית ביד ושם לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ה 2025
גד פרטוק נולד בשנת 1931 בנאבל תוניסיה למשפחה דתית בת 11 נפשות. אביו יוסף היה סוחר בדים, חבר בוועד הקהילה, ונדבן לבית כנסת. רבים מלקוחותיו היו לא-יהודים. המשפחות היהודיות והערביות בעיר נהגו לחגוג את החגים יחד.
בנובמבר 1942 כבשה גרמניה הנאצית את תוניסיה. בערב שישי נשמעה דפיקה בדלת והאב נדרש להגיע לתחנת המשטרה. מכיוון שהשבת כבר נכנסה, האב סירב לנסוע והלך ברגל. הוא נעצר למספר שעות, ולמחרת עברו בני המשפחה לעיר חמאם ליף, וחיו תחת זהות בדויה.
האֵם אוכאיה חלתה ונפטרה. אביו של גד התחתן בשנית עם מארי, שהייתה כמו אם לילדיו. כשגברה נוכחות הגרמנים בעיר האב ברח למסתור ומארי שלחה את שני אחיו של גד להסתתר ביער. שאר בני המשפחה עברו אל דודם שהתגורר בעיר גאבס והיה פועל מוגן לאור עבודתו בשירות הצי הצרפתי.
עם הזמן אזלו הכסף והתכשיטים, שניתנו כשוחד לגרמנים שערכו חיפושים בבתים. בשלב זה בני המשפחה היו רזים ורעבים מאוד ורק חיפשו מזון. גד נשלח לשוק לבוש כילד ערבי מקומי על מנת להשיג אוכל גם בפחים.
במאי 1943 נסוגו הגרמנים מתוניסיה. באחד הימים הגיע לבית אדם בעל זקן ולבוש לא יהודי. גד ואחיו לא זיהו תחילה את האיש שהיה אביהם.
המשפחה התאחדה, חזרה לעיר נאבל וחגגה לגד בר מצווה. לאחר מכן עברו לעיר תוניס, שם היה גד חבר פעיל בתנועת השומר הצעיר.
במרס 1948 עלה גד לארץ-ישראל בסירת דייגים איטלקית. הוא נקלט בקיבוץ בית זרע והתגייס לפלמ"ח. לאחר מכן היה חבר בגרעין שהקים את קיבוץ כרמיה, ובסופו של דבר השתקע באשקלון. גד היה צלם חובב, ולימים הפך את התחביב למקצוע.
לגד ולמונה ז"ל ארבעה ילדים ו-13 נכדים.
