בתקופת השואה יצא לאור עיתון בשם “קמרד", שאותו כתבו וערכו נערים בגטו טרזין, רובם נספו. מאיה פולק יצאה למסע בעקבות סיפורו של העיתון, ש־22 גיליונותיו נשמרו בנס, ועתה היא מוציאה ספר שעוסק בו “רגע לפני שסוגרים עיתון"..
הבסיס הוא סיפור אמיתי. איוון פולק בן ה־14 היה העורך הראשי של העיתון "קמרד" ("חבר" בצ'כית). על העמוד האחורי של העיתון מופיע קומיקס בהמשכים פרי מכחולו של איוון. בן דמותו של איוון, זגובנינה, מתחרה שם מול נהגי מכוניות אכזריים שנוהגים בכלי רכב משובחים. היריבים האלה מבקשים לא רק לסלק אותו מהדרך, אלא להרוג אותו. הקומיקס נגמר כשהנהג הטוב מצליח לנצח, אבל הרעים שהפסידו כבר מתכננים את הנקמה. הנקמה התממשה במציאות כי איוון נשלח בטרנספורט, והעיתון “קמרד" שערך חדל להופיע. 22 גיליונות יצאו בסך הכל, שרדו בדרך נס והם שמורים בארכיון בית טרזין שבקיבוץ גבעת חיים איחוד.
איוון פולק נספה ב־19 בינואר 1945 במחנה העבודה קאופרינג הסמוך לדכאו. להוציא ארבעה נערים, כל חברי המערכת נספו בשואה. גם מי ששרדו כבר אינם עימנו.
עיתון שקם לתחייה
בבוקר 24 בנובמבר 1941 יצאו 340 גברים צעירים בדרכם מפראג לעיר המבצר טרזיינשטאט (טרזין), כדי להקים שם, כך האמינו, עיר יהודית, מעין מקלט לילה עד יעבור זעם. ב־4 בדצמבר 1941 יצאה מפראג קבוצה נוספת של 21 צעירים, בראשותו של יעקב אדלשטיין, שאמורה הייתה להיות ההנהגה היהודית העתידית של גטו טרזיינשטאט. אדלשטיין האמין שהגטו שהוא עומד להקים יציל לפחות חלק מיהודי בוהמיה ומוראביה מפני גירוש ל"מזרח". לגרמנים, לעומת זאת, היו תוכניות אחרות. כשגורשו אחרוני היהודים לגטו טרזיינשטאט, היחיד שהוקם במרכז אירופה, הם הביאו לפריחה תרבותית בלב השאול. פריחה זו גרמה לכך שבזיכרון הקולקטיבי צרוב גטו טרזין כמקום עם תנאי חיים תקינים, בדיוק כמו שביקשה מערכת התעמולה הגרמנית להציג. המציאות הייתה שונה בתכלית. זה היה הגטו היחיד שנותר על כנו עד תום המלחמה.
12,171 ילדים יהודים נשלחו לגטו טרזין. 9,001 מהם גורשו מהגטו למחנות במזרח, ומתוכם שרדו 325 ילדים. המסגרת המשפחתית התפרקה בעקבות הוראת הגרמנים להפריד בין מגורי גברים ונערים מעל גיל 12 ובין נשים וילדים. מבין כ־158 אלף יהודים שנשלחו לגטו, שרדו כ־30 אלף. בתוך הסיוט המתמשך, חלקם יצרו תרבות. קונצרטים, קברט סאטירי ועוד. מקור המידע
