הילדה טובה פריש בת ארבע , 3 פעמים ניצלה ממות בטוח

296

“הסיפור שלי הוא מאלה שאני ממליצה. סופו טוב.עובדה שאני כאן וכותבת לכם עליו.

אתה חי רק שלוש פעמים

כשאני מקדישה תשומת לב ואהבה לנכדי,אני מודה לאל,שאישר שלנכדים שלי יהיו סבים. כי לנו הסבים אבדו.

זה עלול היה להיות אחרת.שלוש פעמים הייתי בסכנת מוות.לפעמים מיידית ולפעמים קרובה מאד.

בפעם הראשונה,כשהייתי בת שנתיים,הייתי בידי הורי שלקחו אותי איתם לרכבת ממנה לא יחזרו.רופא המשפחה ,שהיה גם ידידם, ליווה אותם עד לתחנה.כשהגיעו אמר להם(כך סיפר לי ברבות הימים)”למה לכם לקחת את הקטנה איתכם?השאירו אותה אצלנו,הרי אין לנו ילדים,כשתחזרו,תקבלו אותה חזרה”.הם לא חזרו.כך נישארתי איתו ועם אשתו הנוצריה.

בפעם השנייה,לאחר שנתיים,מהלומות על הדלת וניכנסו שני קלגסים וציוו על האיש היקר שקראתי לו”אבא” להתלוות אליהם מייד.ולקחת גם אותי. אאידה,אשתו,שחשבתי שהיא אמי,כרעה ברך(ואת זה אני כבר זוכרת בעצמי)ואמרה”בבקשה אל תקחו אותה ,היא רק שלי,לא שלו” די בקלות ויתרו לה.אולי חשבו שאין להם כח להתעסק כעת עם ילדה קטנה.

הפעם השלישית,כשאאידה היתה כבר חולה,העבירו אותי למינזר עם ילדים קטנים רבים באותו האולם.נזירות עדינות טיפלו בנו ברחמים ובחסד,אבל אני רק רציתי את אבא ואת אמא ולא אכלתי. הגעתי לתת-תזונה. הנזירות החליטו שצריך להעביר אותי לבית חולים,כי הייתי במצב אנוש.

באותו הזמן,כשלא הייתי במינזר,פרצו אליו גרמנים או עושי דברם והרגו את כל הילדים שהיו שם.

תמיד מנקר בי הצער עליהם.לא היכרתי אותם.ידעתי שהם קיימים באולם שאני נימצאת כי כולנו היינו בוכים יחד.

אז כמו שכותרת הסרט מכריזה”אתה חי רק פעמיים”אצלי זה היה שלוש פעמים.בצד הצער שלי על אלה שנירצחו,עולה בי השאלה מדוע נישארתי בחיים.התשובה שלי ,שיש לי תפקידים.אחד מהם,הקל שבהם,הוא לספר על מה שהיה.ולהעיד.כמו שכתוב'”לא אמות,כי אחיה ואספר מעשי יה”( תהלים קיח)

מקור וקרדיט

ראו גם :

 3 פעמים ניצלה טובה פריש ממוות בטוח – הנה הסיפור שלה

 

1

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *