יהודי טוניסיה והנאצים במלחמת העולם השנייה : אורי (הנרי) אלוש , ילד בן 11

266

בצילום הפתיחה :  חיילים נאצים בתוניסיה (צילום: אי-פי)

אורי הנרי אלוש, נולד ב 18.8.1931 בעיר גאבס, שבתונסיה למשפחה יהודית ענייה (למרות שאבא של אימו היה יהודי עשיר). היו לו  10 אחים, אשר רובם נפטרו בגיל צעיר ואורי אף לא זכה להכיר את אחיו הבכור.

מגיל צעיר,  הנרי פרנס את משפחתו ועבד עם אביו בעבודות שונות ובנוסף תמך ועזר למשפחה .

אורי (הנרי) הלך לבית ספר עממי ולמד את מקצועות הלימוד הרגילים כמו חשבון,כתיבה וקריאה,היסטוריה,צרפתית וכו'. בשנים שלפני המלחמה (1936) היו פרעות מצד הערבים נגד היהודים. הערבים פרצו לחנויות של יהודים ולפעמים ההתקלויות איתם נגמרו  גם במקרי רצח.

עם עליית השלטון הנאצי, כאשר הנרי היה בן 8 בלבד ומכיוון שמשפחתו חששה שהנאצים יגיעו לגאבס, ברחה המשפחה בסיועו של הדוד, לעיר סבייטלה שבצפון תוניסיה.

בסבייטלה לא היו בתי ספר ולכן הילד הנרי הלך ללמוד בישיבה בבית כנסת. החודשים עברו, ומשלא קרה דבר בגאבס,  החליטה המשפחה לחזור העירה, לביתה. אחרי 3 שנים של שקט יחסי, בהן הלך הנרי לבית ספר והכל התנהל בשגרה, הגיעו הנאצים.

בשנת 1942 הנאצים נכנסו לגאבס והערבים שיתפו איתם פעולה.  מצבם של היהודים הורע והפיקוח עליהם עבר למפקדה הגרמנית , שהתעמרה בהם. הם סגרו את כל החנויות שלהם, לא אפשרו להם להתפרנס והחריבו את הכלכלה היהודית. הם לא אפשרו להם לקנות אוכל או בגדים. הכל היה מוקצב לפי  הנחיות הגרמנים. הם לקחו חלק מהאוכלוסיה היהודית בגאבס לעבודות שונות. בין היהודים שנלקחו היה אחיו של הנרי. בנוסף הגרמנים בזזו את רכוש היהודים ולקחו מהם תכשיטים ודברים יקרי ערך.

השנאה נגד היהודים גברה וגם היחסים עם הערבים החריפו. הבית בו התגורר הילד הנרי  היה ליד מחסן אספקת המזון של הגרמנים, שם עבדה אמו של הנרי בניקיון המחסן ובניקיון  מפקדות הגרמנים. בסוף כל יום עבודה, היתה אמו של הנרי מלקטת שאריות של מזון שהיו על הרצפה ומשתמשת בהם להכנת ארוחה לילדיה הרעבים.

הנרי זוכר שבאחד מן הימים הגיע הגנרל רומל (אחד המפקדים הבכירים של גרמניה שפיקד על הכוחות שפלשו לצפון אפריקה) שבא לראות איך הגרמנים מתנהלים בגאבס. מכיוון שהאנגלים ידעו זאת הם הפציצו את המלון שבו שהה הגנרל רק שהם לא פגעו בבית מלון ובטעות הפציצו את כל החנויות  של היהודים באזור ליד המלון.

אחרי שישה חודשים בהם הנאצים שלטו בגאבס כבשו אותם הבריטים ונשארו שם שנתיים. עם כיבוש הבריטים היה שקט יחסי אבל עדיין היהודים לא חזרו לחיים נורמלים וחיו בצנע.

בתום המלחמה חזר הנרי לבית ספר ומכיוון שהמצב הכלכלי של משפחתו היה קשה מאד, נאלץ לעזוב את בית ספר ולפרנס את בני משפחתו. היות והיה מוכשר מאד ובעל ידיים טובות,  עבד הנרי בתור חשמלאי מגיל 15 ובגיל 16 עשה עבודות אינסטלציה בבתים למרות שבחיים לא למד זאת בבית הספר. בערבים היה הולך לתנועת נוער יהודית  (תנועה זאת נקראה "צעירי ציון"). בתנועה למד הנרי הגנה עצמית מחשש להתקפות הערבים שהיו בתוניס…

בשנת 1948 הנרי עזב עם הוריו בספינה שלקחה אותם למרסיי ולאחר מכן לארץ. במרסיי הפרידו בין הנרי להוריו ואותו העלו לארץ וההורים שלו נשארו במרסיי (הוריו הגיעו מאוחר יותר ארצה).

אחרי שאורי הגיע לארץ גייסו אותו לצבא ושם עבר אימונים קרביים ולאחר מכן הלך ללמוד מקצוע צבאי והפך למכונאי טנקים וכך שירת הנרי בצבא.

לאחר מכן עבד במפעלי ים המלח כ40 שנה והתנדב בבית חולים סורוקה 8 שנים.

מקור וקרדיט  ממוריאליין – דורות ההמשך

ראו גם : היומן הנדיר שמספק הצצה לחיי יהודי תוניסיה בזמן השואה

 

1

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *