עלינא גוטליב ,ילדה יתומה, ניצולת שואה , בת 10 , בבית ספר ישראלי בשנות החמישים.

263

"תמיד ציירתי, אני זוכרת שיום אחד , בכיתה ד', בארץ , כמובן, המורה ביקשה מהילדים לצייר במחברת מסויימת ולהקדיש אותה לאמא. ניגשתי אליה ואמרתי לה , " איך אני אקדיש מחברת לאמא? זה קשה לי" ומה ענתה לי המורה ? אבל גם לך הייתה אמא!" זה הכאיב לי מאוד. לכתוב כל הזמן "אמא יקרה לי" ממש לשווא."

הערת המראיינת  חנה עזר-אוליצקי : "צביטה בלב . כיצד נגרם לילדה כאב בחוסר רגישות כזה. ילדה יתומה שעברה את השואה , סבלה ואיבדה את משפחתה, וכמעט את זהותה.  לא הייתה אז בארץ מודעות ולא הייתה רגישות.

 ראה גם : עלינא גוטליב , ילדה בת 4 , במסע הימלטות מהשוטרים הגרמנים

 מקור וקרדיט : חנה עזר-אוליצקי, רקמת חיים : ראיונות עם ניצולים שהיו ילדים בזמן השואה ,הוצאת גוונים, 2006 .

 

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *