קורותיו של איתמר יעוז-קסט כילד בשואה

57

איתמר יעוז-קסט נולד בשם פֵטֶר אֶרווין קסט (Péter Ervin Keszt) בשנת 1934 בעיירה סארוואש (Szarvas) שבמחוז בֵּקֵש בהונגריה (בדרום-מזרח הונגריה של ימינו) במשפחה יהודית-הונגרית. סבו מצד אביו, אלכסנדר קסט, היה סוחר עצים בעיירה סארוואש. מצד אמו הוא נצר לשושלת רבנים גדולה וידועה, שושלת זילברשטיין (הבולטים בשושלת זו הם שלמה, דוד וישעיהו, מראשי האורתודוקסיה ההונגרית).

יעוז-קסט נולד למשפחה שעברה תהליך של התבוללות – סבו מצד אמו, עוה"ד יוליוס אֶזֶה, האמין כי השתלבות בחברה ההונגרית-הנוכרית היא הפתרון לבעיית היהודים וכדי להקל על תהליך ההתבוללות הוא בחר בשם "אֶזֶה", שם בעל צליל הונגרי מובהק (שם זה עוברת על ידי המשורר ל-"יעוז"). ההתבוללות לא הצילה את המשפחה בימי השואה. עוה"ד יוליוס אֶזֶה ורעייתו נרצחו באוסטריה באפריל 1945. אביו של המשורר, ד"ר בילא קסט, אימו ואחותו נשלחו יחד עמו למחנות הריכוז. הם היו במחנה הריכוז ברגן-בלזן, והשתחררו מרכבת-מוות בלב גרמניה ב-13 באפריל 1945.

משפחת קסט עלתה לישראל בשנת 1951. באחד הראיונות שנערכו עִמו אמר יעוז-קסט:

הייתה לי ילדות מוגנת עד שנת 1944 ואז חומות המגן נפלו בבת אחת. לא אפריז אם אומר כי הצלתי הייתה בגדר נס. כמעט לא ידוע על מקרה נוסף שבו משפחה שלמה, אב, אם, ילדה וילד, שנכלאו במחנות ריכוז, שרדו את התופת ונותרו בחיים

יעוז-קסט היה מורה בבית ספר תיכון בת"א, ותחת ידו גדלו והתחנכו ד"ר מיכל גוברין, עומרי ניצן, מיכה לבינסון, מיכאל הנדלזלץ ורבים אחרים הנושאים בתוכם ערכים שהטמיע בהם, למען התפתחות התרבות, הספרות והתיאטרון בישראל.

בשנת 1958 ייסד, יחד עם אחותו מריצה, את הוצאת הספרים העברית הראשונה שיועדה לשירה בלבד, עקד ואת כתב העת "עקד לשירה" (שיצא משנת 1960 ועד שנות ה-70) וכתב העת "פסיפס" שהמשיך אותו.

בשנת 1959 פרסם יעוז-קסט את קובץ שיריו הראשון "מלאך ללא כנפיים" בהוצאת עקד. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1961, פרסם את מחזור השירים "נוף בעשן – פרקי ברגן בלזן", שירי שואה שזכו בפופולריות רבה.

ב-1999 נבחר לשמש כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, ושימש בתפקיד עד פסח 2002.

לסקירה המלאה בוויקפידיה בעברית

 

0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *