ראובן מירן על הצלת הילדים היהודים בצרפת במלחמת העולם השנייה

416
בסוף שנות השלושים של המאה ה 20 חיו בצרפת הנעימה , השלווה והרוגעת כשבעים ושניים אלף ילדים יהודים , בנים ובנות להורים צרפתים , פולנים , הונגרים , אוסטרים , גרמנים , רומנים , טורקים , רוסים , איטלקים , יוונים ואחרים . חלקם נולדו בצרפת וחלקם הגיעו כפליטי הפוגרומים והרדיפות לארץ שהגדירה עצמה מאז ומתמיד כ"ארץ מקלט" לכל פליט , נזקק ונרדף על פני האדמה . רובם היו בני משפחות עניות , לעתים חסרות כול , בני הפרולטריון הזעיר בערים ובפרוורים , ומיעוטם סוחרי בדים וסידקית , חייטים , תופרות , פרוונים , מורים , בנקאים , עורכי דין , רופאים , סופרים ואמנים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים . חלקם היו שומרי דת או מסורת וחלקם חילונים ואתאיסטים . בצרפת שררה באותה עת רוח רעה של גזענות ושנאת זרים .
עלייתה של " החזית העממית" לשלטון ובראשה " היהודי" לאון בלום ב 1936 תרמה להוצאת השד האנטישמי מן הבקבוק . הדואר הצרפתי הנפיק בולי מס ועליהם הכיתוב : " להצלת הגזע" .
מיד לאחר התבוסה ביוני 1940 ביטלה ממשלת וישי את אזרחותם הצרפתית של כשבעת אלפי יהודים שזכו בה באורח חוקי אחרי שנת  1927 , ובאותה נשימה ביטלה ממשלתו של פטן את החוק האוסר על הפצת תעמולה אנטישמית בעיתונות , חוק שנחקק כשנה לפני כן …
בתחילת הכיבוש הגרמני חיו בצרפת כמאתיים אלף צרפתים ממוצא יהודי ובנוסף להם כמאה וארבעים אלף יהודים זרים בעלי נתינויות שונות או כאלה שאיבדו את אזרחותם . הללו האמינו שמצאו מחסה ומקלט בארצם של הפילוסופים הנאורים , ארץ המאורות והנאורות  שהולידה את ההכרזה האוניברסלית של זכויות האדם והאזרח רק מאה וחמישים שנה קודם לכן . מי יכול היה להאמין שהארץ הזאת תיתן יד לאחת הזוועות הברבריות ביותר בתולדות האנושות ?! ההיסטוריה מוכיחה , בכל המקומות ובכל הזמנים , שאין גבול לנבלותו של האדם , כפי שגם אומץ לבו ונדיבותו עשויים להפתיע .
מתחילת הכיבוש נאסר על היהודים לעסוק במגוון מקצועות חופשיים , וצרפתים לא יהודים השתלטו על מקומותיהם ועל רכושם
ב 29 במאי 1942 נצטוו כל יהודי צרפת — שנדרשו קודם לכן להירשם בתחנות המשטרה — לענוד את " הכוכב הצהוב , " הלא הוא הטלאי הצהוב , אבל כבר שנה לפני כן החלה המשטרה במצודים ובמעצרים המוניים הן באזור הכבוש והן במה שכונה " האזור החופשי ".
שמונים אלף יהודים מילאו את מחנות הריכוז שהוקמו ברחבי המדינה ושימשו כמחנות מעבר לקראת שיגורם למחנות המוות בפולין . אלפים מתו במחנות הללו — שנוהלו באורח מלא בידי המשטרה והז'נדרמריה של המדינה הצרפתית — ממחלות , מעינויים ומתת תזונה . כאלף מהם הוצאו להורג כבני ערובה כתגמול על פעולות הרזיסטאנס .
 ממחנות המוות , שהיהודים נשלחו אליהם באחריותם של שלטונות וישי , שבו אלפים בודדים . היתר , כשבעים ושלושה אלף יהודים שחיו בצרפת — ובתוכם כשניים עשר אלף ילדים — הומתו בתאי הגאזים של אושוויץ בירקנאו . כשישים אלף ילדים יהודים ניצלו . שישים אלף ילדים מתוך שבעים ושניים אלף — אחוז ראוי ציון בהשוואה להשמדת הילדים היהודים בשאר מדינות אירופה תחת הכיבוש הנאצי . חלק מילדיה היהודים של צרפת ניצלו בזכות הסתרתם בעוד מועד במשפחות צרפתיות שסיכנו את חייהן — לעתים תמורת תשלום — וחלקם בזכותם של צרפתים אמיצים שהצילו אותם מציפורני המשטרה הצרפתית או הגרמנית

מקור וקרדיט : עורך/כים: ראובן מירן( עורך ) הרחק בקצה העולם יש לי אמא : עדויות קצרות של ילדים יהודים מוסתרים בצרפת 1945-1939, נהר ספרים , שנת ההוצאה: תש"ע – 2010



0

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *